עט לשירה - גיליון 14: פוסט טראומה

 

דבר העורכת – יעל רן

מדינת ישראל, נושאת עימה צלקות פוסט-טראומטיות. עוד לפני הקמתה חווינו מלחמות קשות, והן לצערנו ממשיכות ללוות אותנו גם כיום, כאשר אנו חווים לחימה מתמשכת הגובה מחיר דמים יקר. בתוך המרחב הפצוע הזה, השירה מהווה מקום מפלט בטוח ואינטימי, דרך להתמודד עם התוהו הפנימי והחיצוני. היא זו המאפשרת לנו להישיר מבט אל העבר הכואב ולברוא מתוך הצללים יצירה נוגעת וחשופה.

הגיליון הנוכחי, המציג שמונה עשרה יצירות שנבחרו בקפידה, הוא עדות לכוחה המרפא של המילה הכתובה. כל יצירה מהדהדת רגעים פוסט-טראומטיים אישיים, מנקודת מבטם הייחודית של הכותבים. 

כולי תקווה שהכתיבה תמשיך לשמש עבורכם מקום לפורקן ונחמה, ושתהווה חלק בלתי נפרד מתהליך ההחלמה האישי והקולקטיבי כאחד.

 

1. רן שייט - רופא, פסל ומשורר. ספריו " אי, זוגי וילד" , "זה שלי מהבית" יצאו לאור בהוצאת עיתון 77.

אלף בית

רֹב הַזְּמַן אֲנִי אוֹבֵד

בְּאָלֶף

(וְרַק לְעִתִּים רְחוֹקוֹת בְּעַיִן).

 

וַאֲנִי בּוֹרֵחַ בְּבֵית וְלִפְעָמִים

מִבַּיִת.

 

וַאֲנִי גּוֹבֵהַ בְּגִימֶל אַמּוֹת בְּאֵגוֹ

בֶּצַע שֶׁל גַּדְלוּת.

 

וַאֲנִי דּוֹפֵק בְּדָלֶת

בַּדֶּלֶת שֶׁל עַצְמִי אַךְ

אִישׁ אֵינוֹ פּוֹתֵחַ.

 

וּבְהֵה

הוֹ הוֹ אֲנִי הוֹרֵס

הוֹלֵם וּמִתְיָאֵשׁ.

 

וּמְוַתֵּר בְּוָו.

 

זַיֵּן בְּזַיִן לְכֹל

עֵבֶר וּבְכֹל אֵבֶר.

 

וְחַי בְּחֵית יוֹם יוֹם אֶת מְכוֹנִית הַתֹּפֶת בִּלְבָנוֹן

וְחַי בְּחֵטְא.

  

2. רועי סגל –  אב לשניים, רופא נשים ובוגר מסלול השירה של הליקון.

קיפוד־מן

עִם הַשָּׁנִים שִׁדְרַגְתִּי אֶת הַיְּכֹלֶת
לְגַלְגֵּל אֶת עַצְמִי לְכַדּוּר קוֹצִים
בִּפְחוֹת מִשְּׁתֵּי שְׁנִיּוֹת.

יְלָדִים מְצַיְּרִים דְּמוּתִי עַל חֲוֹמוֹת בֵּית הַסֵּפֶר,
מְנִיף יָד לְקָהָל דִּמְיוֹנִי,
מְשַׁחְזְרִים קְרָבוֹת מְפוֹאָרִים
נֶגֶד אַרְכִּי־נְבָלִים.

בְּחֹם שֶׁל אֲלוּמַת הָאוֹר
שִׁכְנַעְתִּי אֶת עַצְמִי שֶׁתָּמִיד הָיִיתִי כָּךְ —
חָסִין, מֻגָּן, נִצְחִי.

עַד שֶׁפַּעַם קוֹל אֲגָזוֹז שֶׁל מַשָּׂאִית חָלָב
שָׁלַח אוֹתִי הַיְּשִׁיר
לְאוֹגוּסְט 2004 בְּצִיר פִּילַדֶלְפִי,
מִסְתַּתֵּר בְּתַחְתּוֹנִים תַּחַת הַמִּטָּה,
כַּדּוּר בַּקָּנֶה,
וְזֵעָה מַדְבִּיקָה אֶת הַגּוּף לָאֲפוֹד.

בְּאוֹתוֹ רֶגַע הִכְּתָה הַהַכָּרָה —
הַקּוֹצִים הֵם רַק פְּצָעִים
שֶׁהִגְלִידוּ לִכְדֵי שִׁרְיוֹן
שֶׁאֵינִי יוֹדֵעַ לִפְשֹׁט.

3. ריקי גושן –  כותבת מאז ומעולם, בדרך כלל פרוזה, אבל לפעמים בין השורות מגלה שמסתתר שיר. לאחרונה יצא לאור הרומן "לגדל את אודם" וכן כמה ספרי ילדים.  

*
הַיְּדִיעָה עַל פְּטִירָתָהּ

הָלְכָה וְהִתְפַּשְּׁטָה,

כְּמוֹ אֶבֶן הַמֻּשְׁלֶכֶת לָאֲגַם וְהָאֲדָווֹת

הוֹלְכוֹת וּמִתְרַחֲקוֹת,

אֲבָל הָאֵבֶל וְהַצַּעַר

לֹא הָלַךְ וְהִתְרַחֵק,

אֶלָּא חָדַר וְהֶעֱמִיק

כְּמוֹ הַסֶּלַע הַצּוֹלֵל לְעֹמֶק הָאֲגַם,

מַגִּיעַ לַקַּרְקָעִית וּמִשָּׁם

מַמְשִׁיך אֶל תּוֹךְ שִׁכְבוֹת כַּדּוּר הָאָרֶץ.

 

4. דנה שוכמכר –  עיתונאית, משוררת, מרצה  בנושאי תיאטרון ותקשורת לאנשים על הספקטרום האוטיסטי.

ירח שחור

 

יָרֵחַ שֶׁחֹר.

דָּם נוֹזֵל בָּרְחוֹבוֹת.

הַשְּׁתִיקָה צוֹרַחַת.

5. תמר דה לה זרדה- אני עצמי דור-שני לשואה, ובגיל מבוגר יותר התחלתי לעבד את הנושא ולקלוט שגם לי יש פוסט-טראומה. התחלתי לכתוב שירים בנושא. בחרתי מכולם את השיר הזה בגלל אורכו ובשל הנושא שלו. מתילדה היתה הבובה שלי, שנקראה על שם זו שהעניקה לי אותה במתנה.

מתילדה

נוֹלַדְתִּי זְקֵנָה וְאַחַר כָּךְ צָעַרְתִּי.

אַבָּא אִמָּא וְפּוּפֵּה מָתִילְדָה אִיתִּי.

יֵשׁ לָהּ צַמּוֹת וְעֵינַיִים נֶעֱצָמוֹת.

הִיא מְבִינָה שְׁתִיקוֹת רוֹעֲמוֹת.

 

מָתִילְדָה לוֹבֶשֶׁת שִׂמְלָה אֲדוּמָּה

יֵשׁ לָהּ צַמּוֹת וְעַיִן אַחַת עֲצוּמָה

מְעִיל כָּחוֹל, ותַּחֲרָה שֶׁתָּפְרָה סָבָתִי

וּטְלַאי צָהוֹב שֶׁהוֹסַפְתִּי לָהּ אֲנִי.

 

נוֹלַדְתִּי זְקֵנָה וְאַחַר כָּךְ צָעַרְתִּי

צַעֲרֵי עוֹלָמָם, חֶרְדַּת חַיֵּיהֶם

בַּסְּעָרָה הַהִיא נִשְׁבְּרוּ עֲנָפִים

אֲנִי עָלֶה קָטָן, תִּקְוָה לְיָמִים יָפִים.

 

הַבִּיטִי לַמַּצְלֵמָה יַלְדָּה זְקֵנָה.

אֲנִי לֹא לְבַד, פּוּפֶּה מָתִילְדָה אִיתִּי.

 

נוֹלַדְתִּי זְקֵנָה וְאַחַר כָּךְ צָעַרְתִּי.

יֵשׁ לִי שֵׂעָר וּבְגָדִים וְתַחֲרָה.

וּטְלַאי כָּבֵד, שֶׁצָּרְבוּ בִּי שְׁתִיקוֹתֵיהֶם.

אֲנִי פֶּלֶא קָטָן, נֶאֱחָז בְּעַנְפֵיהֶם.

6. שחר בלוט –  יוצרת ומשוררת, בת 22, גרה בנחושה.

בעצם שלושה

 

כֶּלֶב מוֹצִיא אוֹתִי לְטִיּוּל, כְּרוּכָה אַחֲרָיו בִּרְצוּעָה

מְרַחְרַחַת אַחַר תִּקְווֹת, עֲקֵבוֹת שֶׁל

אֶתְמוֹל, בְּצִפִּיָּה לִפְגִישָׁה-

עִם מַכָּר וְעִם זָר אוֹ אָהוּב.

 

כֶּלֶב מוֹצִיא אוֹתִי לְטִיּוּל, וַאֲנִי בְּחָטְמִי רְגִישָׁה, לְרֵיחוֹת שֶׁל אוֹיֵב,

לֹא רָחוֹק מִכָּאן קוֹרֶה דָּבָר מָה,

מְסֻכָּן,

 

חָשׁוּב שֶׁאֶשָּׁאֵר עַל אֲדָמָה.

 

קַח אוֹתִי לְבוֹרוֹת בָּהֶם קָבוּר כָּל שֶׁיָּרַד לְטִמְיוֹן קַח אוֹתִי לְשִׂיחִים סְבוּכִים שֶׁיֵּשׁ בָּם אֶת אֲשֶׁר חִפַּשְׂתִּי, קַח אוֹתִי,

 

וּנְטַיֵּל סְחוֹרְסְחוֹר שׁוּבּוְשׁוּב עַד נַהֲפֹךְ עֲיֵפִים וּצְמֵאִים,

אֶת שֶׁאִבַּדְנוּ נִשְׁכַּח-

וְהַבַּיְתָה נָשׁוּב-

 

אֶת צְעָדֵינוּ יַשְׁמִיעוּ עָלִים יְבֵשִׁים,

הֵם יָחוּשׁוּ שֶׁאָנוּ- בְּעֶצֶם שְׁלוֹשָׁה,

כֶּלֶב, כְּאֵב וְאִשָּׁה.

 

כֶּלֶב מוֹצִיא אוֹתִי לְטִיּוּל, מְחַפֵּשׂ הוּא דְּבַר מָה שֶׁנִּשְׁכַּח.

וּכְאֵבִי הוּא כָּרוּךְ אַחֲרָיו, בִּרְצוּעָה

קַח אוֹתִי

קַח אוֹתוֹ

קַח.

 

7. נעמי מנדלבאום –  ילידת ירושלים 1971 ומתגוררת בגליל. רעיה, אם וסבתא. עובדת סוציאלית קהילתית, יועצת ארגונית, משוררת, אמנית שירה מדוברת ומנחת סדנאות כתיבה. ספרה "עדיף כלום אבוקדו" יצא בשנת 2022 בהוצאת ניב.

 

חסד כתיבתך

(לאיציק)

 

וְאַתָּה הָלוּם שָׁנִים

וְשׁוֹאֵל.

עֶצֶם הַתְּהִיָּה.

שֶׁמָּא אֲנִי צִינִי עִם הַמֵּתִים?

שֶׁמָּא אֲנִי נִבְנֶה

בְּאָמָּנוּתִי עַל אֵינוּתָם?

וַהֲרֵי עֶצֶם הַשְּׁאֵלָה

בְּקוֹלְךָ הַנִּשְׁנָק,

עֶצֶם הַשְּׁאֵלָה

מַרְחִיבָה.

מַעֲמִיקָה אוֹתְךָ

לְכָל מָה שֶׁאַתָּה.

וַהֲרֵי חֶסֶד כְּתִיבָתְךָ בַּמֵתִים.

עֵדוּת.

יָד.

נֵצַח.

כְּבָר אָמְרוּ הָאוֹמְרִים.

שִׂים לִבְּךָ בָּאוֹמְרִים.

וּמָה אֲנִי שֶׁאֹמַר דָּבָר?

אֵין בִּי תְּשׁוּבָה.

 

8. קלרינה פריבורקין –  מרצה לספרות אנגלית ומשוררת באנגלית ובעברית. שיריה פורסמו בכתבי עת שונים. ספר ביכוריה "אדמת אם" בעריכת דורי מנור ראה אור בשנת 2022 בהוצאת פיוטית. ספרה השני "מלח הארץ" ראה אור בשנת 2024 בעריכת נמרוד שיין בסדרת האיכות של הוצאת אלף.

חמלה בעת אסון

 

בַּת שְׁמוֹנֶה מַבִּיטָה בְּחַלּוֹן חֲדַר הַשֵּׁנָה

לִפְנֵי שְׁלוֹשִׁים וְחָמֵשׁ שָׁנָה בָּעִיר פַרְגְּנָהּ.

אוֹטוֹבּוּסִים עֲנָקִים, צְהֻבִּים וּבָהֶם פְּלִיטִים טוּרְקִים

גּוֹדְשִׁים אֶת רַחֲבַת הָעִירִיָּה. הֲמֻלָּה.

 

אוֹמְרִים שֶׁהַכֹּל הִתְחִיל בִּמְרִיבָה בַּשּׁוּק

הִתְגַּלְגֵּל לִקְרָבוֹת רְחוֹב וְעַכְשָׁו -

הָאוּזְבֵּקִים פּוֹרְעִים בַּטּוּרְקִים בְּכָל הָעֵמֶק.

שׂוֹרְפִים, אוֹנְסִים וְרוֹצְחִים בְּאֵין מַפְרִיעַ

גַּם אֶת הַתִּינוֹקוֹת, אֶת הַזְּקֵנִים, אֶת כֻּלָּם.

 

 בַּקְבּוּקֵי מוֹלוֹטוֹב מִתְנַפְּצִים עַל הַמִּדְרָכָה

קִיר שֶׁל אֵשׁ בַּחַלּוֹן וְאָז שֶׁקֶט מַצְמִית.

צְרָחוֹת אֵימָה.

הָעֲקוּרִים נוֹהֲרִים לַבָּתִּים הַסְּמוּכִים

מְנַסִּים לִתְפֹּס מַחֲסֶה, לְהִנָּצֵל.

 

לְפֶתַע אִמִּי מְזַהָה חֲבֵרָה לָעֲבוֹדָה

עִם תִּינוֹק בַּיָּדַיִם,

תּוֹפֶסֶת עֲרֵמַת בִּגְדֵי תִּינוֹקוֹת שֶׁל אָחִי,

מְעַט אֹכֶל וּבַקְבּוּק מַיִם.

רָצָה לֶחָצֵר וְדוֹחֶפֶת לָאִשָּׁה אֶת הַשַּׂקִּית.

"רַק שֶׁלֹּא נִהְיֶה הַבָּאִים בַּתּוֹר."

 

10. ד״ר שולמית חוה הלוי  –  ילידת שוויץ. מאחוריה שלושה ספרי שירה, בהוצאת עקד, כרמל, והקיבוץ המאוחד ובקרוב ספר שיצא לאור בארה"ב.. ספר נוסף עומד לראות דפוס. חוקרת את צאצאי אנוסי ספרד ופורטוגל, מומחית למנהגיהם ודרכי העברתם.

המנון לנורא

 

וְהָיְתָה הָרָמָה זְרוּעָה בְּשַׂר אָדָם

אֲנָשִׁים קְרוּעִים וַאֲנָשִׁים חֲרוּכִים

כַּמָּה מַהֵר הִגִּיעוּ עוֹפוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָיוּ 

חַגִּים מֵעֲלֵיהֶם וּמְנַקְּרִים בִּגְוִיּוֹתֵיהֶם

בְּטֶרֶם יַגִּיעוּ אֲלֵיהֶם הָאוֹסְפִים

 

בְּכָל בֹּקֶר יָצְאוּ אֲנָשִׁים 

וּבְכָל עֶרֶב מִנּוּ אֲחֵרִים 

שֶׁיָּצְאוּ תַּחַת הַבִּלְתִּי שָׁבִים

 

בֵּיתֵנוּ בֵּית מַעֲבָר, קָפֶה וְסֻכָּר, 

עוּגִיּוֹת וּמַדִּים

וַאֲנִי חוֹלֶמֶת כְּנָפַיִם יוֹרְדוֹת 

עַל בְּשַׂר אֲנָשִׁים שֶׁהִכַּרְתִּי

 

וּמִי אֲנִי שֶׁאֹמַר דָּבָר 

כְּנֶגֶד טֶבַע הַצִּפּוֹרִים

הִנֵּה אֲנַחְנוּ יוֹלְדוֹת תִּינוֹקוֹת רַכִּים

מְנִיקוֹת אוֹתָם מַדָּדֵינוּ, נוֹשְׂאוֹת

בְּחֵיקֵנוּ, מְשַׁמְּרוֹת בָּהֶם תַרְבּוּת

וּתְבוּנָה וְחֶסֶד וְרֹךְ

 

וְנוֹקְפוֹת שָׁנִים 

וְהֵם גְּדֵלִים לִגְבָרִים 

מְזָרֵי אֵימָה תּוֹצֶרֶת צָבָא 

אֲשֶׁר אֵין לָהֶם מִפָּנָיו 

מָנוֹס.

 

11. רחל בכר –  משוררת וסופרת לגיל הרך, ציירת, חברת אגודת הסופרות והסופרים.  עד כה ראו אור חמישה מספרי, שלושה ספרי שירה ושני ספרים לגיל הרך. מפרסמת באנתולוגיות רבות ומקריאה משירי בערבי שירה רבים.

 

פוסטראומה

 

"אַל תִּפְחֲדִי, הוּא לֹא נוֹשֵׁךְ

אַתְּ יוֹדַעַת, כֶּלֶב נוֹבֵחַ ..."

נִסְּתָה לְפַיֵּס אֶת הַקְּשִׁישָׁה הַחֲרֵדָה

גַּל אֵימָה סֵיְסְמִי עָבַר בְּשִׁדְרָתָהּ

וּרְעִידַת אֲדָמָה קָרְעָהְּ עֵינֶיהָ.

בְּתָרִים מִבְּשָׂרָהּ הַנִִּטְרַף

עוֹדַם מְדַמְּמִים בְּזִכְרוֹנָותיהּ

וְשִׁסּוּי הַכְּלָבִים בִּידֵי נַעֲרֵי הִיטְלֶר

מְהַדְהֲדִים עֲדַיִן,  שָׁבוּ מֵהַגֵּיהִנּוֹם.

 

 

כְּלָבַי רוֹעִים גֶּרְמָנִים אֲשֶׁר אֻלְּפוּ לַהֲרֹג

בְּזַעַם בִּלְתִּי נִשְׁלָט

רָשְׁפוּ בְּעָתָה מֵעֵינֵיהֶם

פִּיהֶם נָטַף רִיר, אַפָּם הֵרִיחַ דָּם,

וְחִשּׂוּף נִיבֵיהֶם

רִתֵּק אוֹתָהּ לָאֲדָמָה 

וְהִיא יַלְדָּה קְטַנָּה.

 

"את יוֹדַעַת

אֲנִי שׂוֹנֵאת כְּלָבִים,"

הֵשִׁיבָה

וְחָשְׂפָה שׁוֹקֶיהָ לְעֵינֶיהָ הַמִּשְׁתָּאוֹת

שֶׁל הַנַּעֲרָה

עִִקְְבוֹֹת לִסִּתּוֹתֵיהֶם לְעוֹלם לא יִמחוּ

"לָכֵן, לֹא תִּשְׁכְּנִיעִינִי"

 

12. לילך מלכה נויפלד –  לילך מלכה נויפלד (1978), ילידת עכו, כיום תושבת קריית ביאליק. נשואה ואם לארבעה בנים. כתבה מנעוריה. למדה עיצוב גרפי. מנהלת עסק עצמאי ב 10 שנים האחרונות של ציורי פנים וגוף בארועים ובעלת סטודיו לפירסינג. חזרה לכתוב לפני שנה, אחרי שנכחה בערב שירה. כעת עובדת על ספר ביכוריה, "אוגוסט מכושף", בעריכתו של יואב גלבוע שיראה אור בהוצאת "קתרזיס".

 

שָׁתַלְתָּ אוֹתִי, רַגְלַי כְּפקעוֹת אָבִיב

יוֹנְקוֹת מֵהָאֲדָמָה הַמְּהַבְהֶבֶת

הַמְּנַצְנֶצֶת רָזִים.

 

שָׁתַלְתָּ אוֹתִי,

וְלֹא שָׁאַלְתָּ אִם נָכוֹן הַדָּבָר

וְאוּלַי טוֹב לִי בָּאֲוִויר הַוָּרֹד,

לִהְיוֹת פְּקַעַת עָנָן מִתְעוֹפֶפֶת

לְמַנְגִּינַת הָרוּחַ.

 

שָׁתַלְתָּ אוֹתִיִּ כי הָיִיתִי פֶּרֶא

בַּת חַוָּה מְעֻטֶּרֶת עָלִים

וּפָחַדְתָּ שֶׁכְּנָפַי הַמְּכֻנָּפוֹת

יִצְמְחוּ אַדִּירוֹת אֶל עַל

וּכְבָר לֹא אֶזְדַּקֵּק לְךָ

כְּשֶׁאֶתְעוֹפֵף אֶל עִיר הַבָּרֶקֶת.

 

שָׁתַלְתָּ אוֹתִי

וְהִדַּקְתְּ אֶת הָאֲדָמָה בְּכַפּוֹתַיִךְ

וְהִשּקְתָּ וְהִשּקְתָּ וְהִשּקְתָּ

עַד שֶׁטָּבַעְתִּי.

 

13. אורית שגיא – משוררת ופסיכולוגי, מטפלת במבוגרים וילדים עם פוסט טראומה.  לפני כשנה ראה אור ספרה "עם הצל" בהוצאת קתרזיס .

ברית טיפולית 

 

הוּא אָמַר -

מָה אֲנִי מְבַקֵּשׁ

אַרְבַּע שָׁעוֹת רְצוּפוֹת

לִישֹׁן,

לֹא לִטְבֹּעַ

בַּכְּאֵב,

לַצּוּף מֵעָלָיו .

לֹא נְנַסֶּה לְהַדְבִּיק אַבְקָה מִזָּהָב

בַּסְּדָקִים ,

יַפָּן הִיא לֹא יִשְׂרָאֵל ,

בְּלִי מַתָּכוֹת יְצוּקוֹת- עוֹפֶרֶת, בַּרְזֶל .

אָמַר- אֲנִי מַעֲדִיף לֹא לַחֲלֹם

בְּלִי הַפְתָּעוֹת , בְּלִי סִיכּוּנִים -

דְּבָרִים בְּסִיסִיִּים- טִיפוּפִים , אֵיךְ נוֹשְׁמִים.

קָשֶׁה בִּלְבַד

לִפְעָמִים אֲנִי אֶצְטָרֵךְ

לְהַחֲזִיק

אֶת הַיָּד .

14. לאה דובז’ינסקי – הוצאתי עד עכשיו 5 ספרים מתוכם 4 ספרי שירה  מתגוררת בגליל  שירי פורסמו בבמות שונות, עיתונות, אנתולוגיות, ועוד.

 

פנטוטל

 

כִּסֵּא בְּמִסְדְּרוֹן אָרֹךְ קַר

יָדֶיהָ מְשַׁחֲקוֹת בֵּין סַרְגֵּלֵי הָעֵץ נִדְחָקוֹת תַּחַת מּוֹשָׁב

בְּכָל רֶגַע אֶצְבַּע עוֹמֶדֶת לְהִשָּׁבֵר,

דֶּלֶת אֲפֹרָה סְגוּרָה, בְּתוֹכָהּ מִתְרַחֵשׁ מַסָּע אַחֵר.

הוּא נִכְנַס מוֹשִׁיט יָדוֹ אֶל הָרוֹפֵא, נוֹזֵל שָׁקוּף נִדְחָק לַוְּרִיד,

דְּפִיקוֹת בִּלְתִּי פּוֹסְקוֹת נִשְׁמָעוֹת מֵעֵבֶר לַדֶּלֶת

חֲפָצִים עָפִים, מְגֵרוֹת נִטְרָקוֹת עוֹלָם שֶׁל פִּיצוּצִים,

בְּתוֹךְ הַהֲמֻלָּה זַעֲקוֹת וּבְכִי חֲרִישִׁי,

הִיא מְנַסָּה לֶאֱטֹם אָזְנֶיהָ

בִּפְנִים, מְכֻוָּץ בְּפִנַּת הַמִּטָּה מִסְתַּתֵּר כְּמוֹ חַיָּה פְּצוּעָה מֵרוֹדְפָיו

הָרוֹפֵא מַמְשִׁיךְ לְהָטִיחַ חֲפָצִים לִצְעֹק "מַפְגִּיזִים "

הִיא מַאֲזִינָה לְזַעֲקוֹת הַשֶּׁבֶר, נֶעֱמֶדֶת לְיַד הַדֶּלֶת רוֹצָה לִלְחֹץ עַל הַיָּדִית

לְהַפְסִיק אֶת תְּמוּנַת הַקְּרָב הַמְּשֻׁחְזֶרֶת עַל יְדֵי חֹמֶר הַהוֹפֵךְ מֹח אֲהוּבָה לְעִסָּה

אַט אַט פּוֹסֵק הָרַעַשׁ רַק בְּכִי חָנוּק נִשְׁמָע

הַדֶּלֶת נִפְעֶרֶת  וְהוּא יוֹצֵא הָלוּם , יָד בְּיָד פּוֹסְעִים בַּמִּסְדְּרוֹן הַמִּתְמַשֵּׁךְ,

לִבָּה מוּאָץ , לִבּוֹ מְנֻתָּץ.

 

 

15. רועי ברדה –  מוזיקאי, בן 42. הלום קרב, כותב הרבה על פוסט טראומה.

 

הַנָּהֵג מִמּוּלְךָ צוֹפֵר, נִדְרָךְ מוּכָן לַקְּרָב.

הַיַּלְדָּה בּוֹכָה, נִדְרָךְ מוּכָן לַקְּרָב.

כְּשֶׁכָּל צְלִיל הוּא אַזְעָקָה,

וְכָל מַכָּה הִיא יְרִיָּה.

כָּל אָהוּב נֶהְפָךְ לְאוֹיֵב — נִדְרָךְ, מוּכָן לַקְּרָב.

כְּשֶׁכָּל מִלָּה הִיא אַשְׁמָה —

(אַתָּה נִדְרָךְ, מוּכָן לַקְּרָב.)

הָרַעַשׁ לֹא עוֹבֵר —

רַק הוֹלֵךְ וּמִתְגַּבֵּר.

פִּזְמוֹן:

וְהָעוֹלָם כְּבָר לֹא קַיָּם, וְיֵשׁ בְּךָ עוֹד בֶּן אָדָם

שֶׁכָּל הַזְּמַן צָרִיךְ לִשְׁמוֹר עָלָיו:

שֶׁלֹּא יִסָּדֵק, שֶׁלֹּא יִתְנַפֵּץ, שֶׁלֹּא יִתְפָּרֵץ, שֶׁלֹּא יִתְפּוֹצֵץ —

אַתָּה תְּאַבֵּד אֶת הָעוֹלָם שֶׁלְּךָ.

הַלֵּילוֹת מִתְקַצְּרִים — נִדְרָךְ, מוּכָן לַקְּרָב.

עַל מַצָּעִים רְטוּבִים — נִדְרָךְ, מוּכָן לַקְּרָב.

כְּשֶׁאַתָּה כְּבָר לֹא שָׁם —

וְיֵשׁ רַק רֶגַע שֶׁלֹּא תָּם.

מִגְרַשׁ הַמִּשְׂחָקִים הוּא שְׂדֵה קְרָב — אַתָּה נִדְרָךְ.

אֵין עָתִיד, אֵין הוֹוֶה — רַק עָבָר, מוּכָן לַקְּרָב.

כְּשֶׁאֵין יוֹצֵא וְאֵין בָּא — וְאֵין עוֹד קְרָב.

 

16. אפי הלפרין - בן 72, רופא מומחה ובוגר ביה"ס לאומנויות המילה בירושלים. מאז פרוץ מלחמת ’חרבות ברזל’ הוא לוקח חלק בשיקום חיילי צה"ל שנפצעו או חלו במהלך שרותם הצבאי.

 

בלתי מספיק!

 

לֹא מִזְּמַן, שׁוּב הִזְדַּכָּה נ’ עַל הַנֶּשֶׁק (וּשְׁאָר הַצִּיּוּד

הַצְּבָאִי הָרַב) שֶׁעִמּוֹ הוּא לָחַם בְּעוֹד סֶבֶב מִלּוּאִים

אָרֹךְ וּמְדַמֵּם שֶׁל חֲטִיבָתֵנוּ הַשְּׁחוּקָה בְּעַזָּה; אֲבָל –

כְּפִי שֶׁהִתְבָּרֵר לִי רַק בְּדִיעֲבַד – לֹא עַל זַרְעֵי־

הַחֲרָדוֹת וְהַפְּחָדִים וְהַבֶּהָלוֹת וְהַסִּיּוּטִים וְהַבִּעוּתִים

שֶׁנִּטְמְנוּ שָׁם, בְּעַרְמוּמִיּוּת וּמִבְּלִי דַּעַת, בְּנִבְכֵי־

נִשְׁמָתוֹ וּמֵאָז נָבְטוּ וְהֵנֵצוּ וְגָבְהוּ וְרָחֲבוּ וְהִתְפַּשְּׁטוּ

וּלְבַסּוֹף אַף פָּלְשׁוּ וְכָבְשׁוּ וְהִשְׁתַּלְּטוּ עַל רֹב

מַחְשְׁבוֹתָיו וַחֲלוֹמוֹתָיו

 

וְאֶתְמוֹל – כָּךְ פֻּרְסַם – נִפְטַר נ’ שֶׁלָּנוּ גַּם מֵאוֹתָם

גִּדּוּלֵי־פֶּרֶא מְעַנִּים וּמְיַסְּרִים וְנִטְמַן בְּחָפְזָה ’מֵעֵבֶר

לַגָּדֵר’ שֶׁל בֵּית־הֶעָלְמִין בִּכְפָרוֹ; וַאֲנִי נִכְלָם וְזוֹעֵם

 

כִּי אִישׁ מֵאִתָּנוּ לֹא עָשָׂה מַסְפִּיק לִפְנֵי

וּלְאִישׁ מֵהֶם עֲדַיִן לֹא אִכְפַּת מַסְפִּיק אֲפִלּוּ אַחֲרֵי

 

 

17. תמי קויפמן –  אמא, סבתא , עוסקת בנפש האדם, משוררת ונעה סקרנית בעולם.

*

בְּסוֹף הַיּוֹם

אֲנִי נִמְרַחַת וּבוֹהָה

אַחַר כָּךְ אֲנִי טוֹבַעַת בִּרְעָשִׁים שֶׁמַּרְבִּיתָם רָעִים

מְאֹד.

הָרְעָשִׁים שֶׁלִּי נָעִים בְּתֶדֶר כָּפוּל

חֶלְקָם מַרְעִילִים אוֹתִי מִבַּחוּץ

וְחֶלְקָם מְפָרְקִים אוֹתִי מִבִּפְנִים

בֵּין לְבֵין אֲנִי מַרְטִיבָה אֶת שְׂפָתִי בְּיַיִן (לָבָן) בְּשָׁעָה שֶׁכַּף יָדִי

נֶאֱחֶזֶת בְּשׁוּלֵי הַסַּפָּה

שֶׁלֹּא אֶשָמֵט לְבּוֹר הָרֶגַע הַחוֹזֵר

חוֹזֵר הָרֶגַע

 

בְּתַחֲזִית, שִׁגְרָה.

הַקַּיִץ הַשָּׁנָה יִהְיֶה קַיִץ שֶׁלֹּא הָיָה כָּמוֹהוּ.

(מִי כָּמוֹנִי יוֹדַעַת).

לֹא מֻפְתַּעַת אֲנִי עוֹבֶרֶת לְמַצָּב

שֶׁל אִשָּׁה מְחֹרֶרֶת

שֶׁפְּנֵי יַקִּירַי מַחְזִיקִים אוֹתִי

שֶׁלֹּא אֶקְרֹס

 

18. תמרה חלוצי –  סופרת ומשוררת, פרסמה סיפורים קצרים ושירה בכתבי עת ואנתולוגיות שונות; מחברת הספר "המרחק של נעמה" (פרוזה, הוצאת "טנג’יר", 2025).

 

*

אָחִי הַגָּדוֹל, הַסָּגוּר

כְּדֶלֶת טְרוּקָה,

מְמַעֵט לְדַבֵּר.

 

וּכְשֶׁהוּא מְדַבֵּר –

קוֹלוֹ מִתְחַכֵּךְ בָּאֲוִיר

כְּמוֹ נְיַר זְכוּכִית.

 

אֲנִי אָבָק לְיָדוֹ,

כְּכַדּוּרִיּוֹת שֶׁל מוֹךְ הַמְּרַחֲפוֹת לְאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ,

כְּמִשְׁאֲלוֹת-יְלָדִים הַנִּשָּׂאוֹת בָּרוּחַ.

 

אַחַי וַאֲנִי חוֹלְקִים:

דָּם, דְּמָעוֹת, בְּעָיוֹת אִישִׁיּוּת

וּבַקָּשָׁה:

שֶׁהַשֶּׁקֶט יִתְגַּלְגֵּל בִּלְחִישָׁה

הָלְאָה

רָחוֹק מֵאִתָּנוּ.


עורכת הגיליון: יעל רן.
לקריאת הגיליונות נוספים וביקורות על ספרי שירה לחצו על הלינק: עט לשירה - יעל רן
כתובת המייל לשליחת שירים: mcityoffice1@gmail.com
כל הזכויות שמורות למשוררים הנבחרים.