שלום עדן,
כאשר תושבי אשקלון נפגעים בתאונה (עבודה, דרכים, רשלנות רפואית) או חווים החמרה במצבם הרפואי שנגרמה כתוצאה ממחלת מקצוע או אירוע תאונתי, הם עשויים להיות זכאים לפיצויים ולקצבאות מהמוסד לביטוח לאומי. תביעות אלו, המוגדרות כתביעות נזקי גוף, הן הליכים מורכבים הדורשים הבנה מעמיקה של חוקי הביטוח הלאומי, פסיקות בתי הדין לעבודה, ודיני הנזיקין הכלליים. זהו המקום שבו תפקידם של עורכי דין באשקלון, המתמחים בנזקי גוף וביטוח לאומי, הופך קריטי.
המוסד לביטוח לאומי הוא גוף גדול, בירוקרטי ובעל אינטרסים כלכליים. מטרתו היא לשמור על כספי הציבור, ולכן הוא לא תמיד נוטה לאשר תביעות באופן אוטומטי או למצות את מלוא זכויותיו של הנפגע. ניהול תביעה כזו באופן עצמאי, ללא ידע משפטי ורפואי מתאים, עלול להוביל לטעויות קריטיות ולפספוס זכויות:
מורכבות חוקית ורפואית: התביעות מערבות היבטים משפטיים סבוכים לצד הערכות רפואיות מסובכות (אחוזי נכות, קשר סיבתי).
פער מידע וכוח: לאזרח הממוצע אין את הידע או הניסיון להתמודד מול מומחים רפואיים ומשפטיים מטעם המוסד.
בירוקרטיה ועמימות: טפסים, נהלים, מועדים והחלטות לא תמיד ברורים לציבור הרחב.
השלכות ארוכות טווח: החלטת הביטוח הלאומי יכולה להשפיע על גובה הקצבאות והפיצויים למשך שנים רבות, ולעיתים אף לכל החיים.
עורך דין באשקלון המתמחה בתחום נזקי הגוף והביטוח הלאומי ממלא תפקיד רב-גוני ומהותי עבור הנפגע:
ייעוץ וליווי משפטי ראשוני:
הערכת סיכויים: בחינת המקרה, סיווג הפגיעה (תאונת עבודה, מחלת מקצוע, תאונת דרכים, נכות כללית), והערכת סיכויי הצלחת התביעה וגובה הפיצויים הפוטנציאליים.
הסבר זכויות: פירוט הזכויות השונות בהתאם לסוג הפגיעה והנסיבות.
הכוונה להמשך טיפול רפואי: המלצה על איסוף מסמכים רפואיים קריטיים, ביצוע בדיקות נחוצות, ואף הפניה למומחים רפואיים רלוונטיים.
איסוף ראיות ובניית התיק:
תיעוד רפואי: איסוף וארגון כל התיעוד הרפואי הקשור לפגיעה (קבלות ממיון, סיכומי מחלה, בדיקות הדמיה, חוות דעת מומחים).
ראיות נסיבתיות: איסוף מסמכים רלוונטיים נוספים – אישור מעסיק על תאונת עבודה, דו"ח משטרה מתאונת דרכים, עדי ראייה, תלושי שכר, וכדומה.
הגשת תביעה מסודרת: מילוי הטפסים הרלוונטיים בצורה מדויקת, תוך הקפדה על ניסוח משפטי נכון וצירוף כל המסמכים הנדרשים, כדי למנוע דחיות ועיכובים.
ייצוג בפני ועדות רפואיות של הביטוח הלאומי:
הכנה לוועדה: הסבר על אופי הוועדה, מי יושב בה, מהם הדברים החשובים שיש להדגיש בפניהם, וכיצד להתנהל.
ייצוג בוועדה: ליווי הנפגע לוועדה הרפואית, הצגת המקרה בפני הוועדה, דאגה לתיעוד נכון של פרוטוקול הוועדה, והצגת טיעונים משפטיים ורפואיים רלוונטיים.
הגשת ערר: במקרים בהם הוועדה קובעת אחוזי נכות נמוכים מדי, או דוחה את התביעה, עורך הדין יגיש ערר מנומק לוועדה רפואית לעררים.
טיפול בהכרה בפגיעה ובקשר הסיבתי:
אחד המכשולים העיקריים הוא הוכחת ה"קשר הסיבתי" בין האירוע התאונתי/החשיפה בעבודה לבין נזק הגוף. עורך הדין יפעל להוכחת קשר זה, לעיתים באמצעות חוות דעת מומחים.
ניהול תהליכי ערעור לבתי הדין לעבודה:
אם גם ועדת הערר דוחה את התביעה או קובעת אחוזי נכות שאינם משקפים את המצב, עורך הדין ייצג את הנפגע בבית הדין האזורי לעבודה באשקלון או במחוז. זוהי ערכאה שיפוטית הדורשת ידע משפטי מעמיק וניסיון בליטיגציה.
ניהול משא ומתן והשגת פשרות:
במקרים מסוימים, ניתן להגיע לפשרה מול הביטוח הלאומי, בעיקר בשלבים מתקדמים של התביעה או הערעור. עורך הדין ינהל את המשא ומתן וידאג לאינטרסים של הנפגע.
טיפול בתביעות הקשורות (לדוגמה, חברות ביטוח פרטיות):
לעיתים קרובות, במקביל לתביעה מול הביטוח הלאומי, הנפגע זכאי לפיצויים גם מחברות ביטוח פרטיות (פוליסת אובדן כושר עבודה, ביטוח תאונות אישיות, פוליסת סיעוד). עורך הדין יתאם את התביעות וידאג למצות את כל הזכויות מול כל הגורמים.
זמינות ונגישות: קרבה פיזית למשרד עורך הדין מאפשרת פגישות תכופות ונוחות.
היכרות עם המערכת המקומית: לעיתים, עורכי דין מקומיים מכירים את הפקידים המטפלים בתיקים, בתי הדין הרלוונטיים (לדוגמה, בית הדין לעבודה באשקלון/באר שבע), ואף את הרופאים המומחים באזור, מה שיכול להועיל לניהול התיק.
לסיכום, תביעה מול המוסד לביטוח לאומי בעקבות נזקי גוף היא משימה מאתגרת. ליווי של עורך דין מקצועי ובעל ניסיון מאשקלון הוא לא מותרות, אלא הכרח, כדי להבטיח שהנפגע יקבל את מלוא הזכויות המגיעות לו על פי חוק.
בברכה,
עו"ד סתיו כהן.
0547745264